החלטה בענין הסמכות הענינית
1. המבקשים מבקשים בתובענה זו מבית המשפט "
לקבוע כי יתרת חובם של המבקשים למס רכוש על פי חוק מס רכוש.... היא 46,750 ש"ח, וכי כנגד תשלום הסך הנ"ל לפי יתרת הסדר התשלומים כפי ההסדר שנעשה עם המשיב במסגרת מבצע חיסול חובות מס רכוש, מילאו המבקשים את כל חובם בגין מס זה וכי אין להם עוד כל חוב הנובע מחוק זה".
2. המשיב העלה בפתח דבריו טענת חוסר סמכות ענינית. לדבריו, הסכמות לדון בקביעת השומה על פי
חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א-1961 (להלן -
החוק), נתונה למנהל מס רכוש (קביעת השומה והחלטה בהשגה), לועדת הערר על פי
החוק (בערר על החלטת המנהל) ולבית המשפט המחוזי (בשאלות משפטיות, על החלטת ועדת הערר).
גם ההליכים להשיג ולערער על השומה שנקבעה קבועים ב
חוק, כאמור.
המשיב מסתמך בטענתו זו על שורה ארוכה של פסקי דין, שקבעו את הכלל האמור, ואין צורך לצטטם כאן, כיוון שהמבקשים (בתגובתם) אינם חולקים על ההלכה שנקבעה בהם.
3. אקדים ואומר, כי ניסוחה של התובענה, כמו גם ניסוחה של התגובה, אינם מוצלחים, בלשון המעטה. שתיהן משופעות בפרטים רבים, נטענים בעירבוביה ובאי סדר וקשה לברר מתוכן מהן באמת טענותיהם של המבקשים.
אני נאלץ לומר דברים אלה כהסתייגות מסוימת למסקנתי שדלהלן.
ככל שהצלחתי להבין מדברי המבקשים, הם אינם מערערים על השומה הראשונית שנקבעה, וכל טענותיהם נסמכות על יישומם של הסדרים שנעשו בין הצדדים במהלך ההתדיינות ביניהם.
אמנם, צודק המשיב בדברים שאמר בתשובתו, כי במקומות מסוימים ניתן להעלות מדברי המבקשים כפירה בתוקפם של אותם הסדרים וטענה זו משתלבת בהסתייגות שהעליתי.
יחד עם זאת, כך התרשמתי, תביעתם האופרטיבית, להבדיל מהרטוריקה שלה, דווקא נסמכת על קיומם של ההסדרים. כך עולה, למשל, מניסוח הסעד שהתבקש, כפי שצוטט לעיל, או מסעיפים מסוימים בכתב תגובתם (6.10, 6.11 ועוד).
4. הגם שקביעת השומה, השגה, ערר וערעור עליה אינם נעשים בבית משפט זה, ולא בדרך של הגשת תובענה לסעד הצהרתי, הרי שאין כל מניעה, על פי חוק ועל פי הפסיקה המחייבת, שבית משפט זה ידון בתוקפם או בפירושם או בשאלת הפרתם של הסכמים שנעשו בין מנהל מס רכוש לבין בעל חוב.
דיון כזה נעשה על פי דיני החוזים ודומיהם, ומבחינה זו שקולים אותם הסכמים לכל הסכם שנעשה בין צדדים "פרטיים", ואין בהסדרים שנקבעו ב
חוק מס רכוש כדי לשלול את סמכותו של בית משפט "רגיל" בענין זה.
5. גם אין כל מניעה, עקרונית, כי שאלת תוקפם/פרשנותם של ההסכמים האמורים תידון בדרך של המרצת פתיחה, בכפוף לכל הדינים והכללים התקפים לדיון בדרך זו.
6. מסקנתי היא, כי בשלב זה, נדחית טענת המשיב לחוסר סמכות ענינית.
אולם, על המבקשים להיות ערים לכך, שאם אכן כוונתם ובקשתם היא לדון בשומה הראשונה שנקבעה, או בשומות שהיוו בסיס להסדרים שנעשו, עלול בית המשפט להגיע בהמשך למסקנה אחרת.
כדי לברר שאלה זו היטב (בין השאר), אני קובע ל
קדם משפט ליום 10.7.07 שעה 08:30.
המשיבה רשאית להגיש כתב תשובה לתובענה, בתוך 30 יום מהיום.
ניתנה היום, כ"ז באייר, תשס"ז (15 במאי 2007), בהעדר.